"אמא תאמר: שלום בית. תגיד גם אתה. הבית יענה כמו שבתים עונים: בתנועה עדינה של אוויר, בריח, בהד, במדף של ספרים, בתמונה על הקיר, במיטה, בווילון מתנשב.
(יונה ונער, מאיר שלו)
"נוווו…! מתי אתם מצלמים כבר את הבית??"
שאלה ששמעתי הרבה בארבע השנים האחרונות מאז שסיימנו את בניית ביתנו.
" כשאסיים לעצב אותו" עניתי תמיד.
בליבי ידעתי שעיצוב הבית אף פעם לא יגמר… תמיד יש עוד פינה לחדש, עוד משהו להוסיף.
הבית שלנו הוא אוסף. אוסף של פריטים וזכרונות שמלווים אותנו שנים.
כשאני מנסה להיזכר בבית אחד שאהבתי בילדות, אני הולכת אחורה בזמן , לזכרונות הראשונים שלי על בית די קטן, עם גג אדום וחלונות עם וילונות תפורים ותריסי עץ כתומים. נשמע קצת כמו ההתחלה של הספר "מיץ פטל".
הבית היה על גבעה קטנה לא הרחק מחוף הים בנהריה.
הבית של סבתא וסבא.
סבא ראובן היה אומר שהילדים שלו רכשו השכלה "ים תיכונית" כיוון שלמדו יותר בים ופחות בבית הספר.
סבא ראובן , שהיה גם נגר וצייר, תכנן את הבית שלהם בעצמו ובנה אותו במו ידיו בעזרתם של כמה פועלים בשנות ה 50 של המאה הקודמת.
בבית היו טפטים על הקירות, אין סוף מגזינים של נשיונל גיאוגרפיק וחוברות "בורדה" שסבתא מרים היתה סורגת לנו מהם סוודרים מושקעים.
על אדן החלון העמוק שבסלון היו עציצים עם צמחיה ירוקה.
ברקע כל "בית הבונבונירה" הזה , כפי שהיינו מכנים את הבית של סבתא וסבא , נשמעה תמיד מוסיקה קלאסית וריחות טובים של בישולים עלו מן המטבח.
לארוחות הטובות היינו מתכנסים ( בדיוק❗) בשעה המבוקשת של סבתא מרים על שולחן "דיינר" קטן שהיה ליד המטבח.
סבתא וסבא עלו מגרמניה לפני המלחמה והיו "יקים" כהלכתם.
חדר השינה של סבתא וסבא היה בגלריה פתוחה, שצפתה על החלל הציבורי של הבית. חשיבה שגם בזמנים של היום יוצאת מגדר הרגיל.
בגינה היו חמציצים ועץ גדול שעליו סבא בנה בית עץ- בו הייתי משחקת שעות עם בובות שסבתא מרים היתה תופרת.
אני חושבת ששם, בבית של סבא וסבתא נולדה האהבה שלי לעיצוב ואסטתיקה.
הבית שלנו מכיל זכרונות ואוספים שמלווים אותנו שנים.
חשוב לנו לשמר את העבר שהוא הבסיס למה שאנחנו היום ומה שנהיה.
על הקירות יש ציורים של סבא יוסקה- סבא של יואב שגם הוא (הפלא ופלא) היה צייר.
שידה עתיקה של סבתא לאה שלי, אשר הוכנה לה נישה של כבוד בפינת האוכל שלנו , שולחן כתיבה וינטאג' של סבתא גילה בחדר של הבנות ועוד ועוד מיני רהיטים עם הרבה היסטוריה ונשמה.
בתכנון ובעיצוב הבית שלנו היה חשוב לנו להשתמש בחומרים טבעיים שהזמן עושה להם טוב והם מתיישנים בצורה יפה וטבעית: רצפת האבן הקרירה, תקרת העץ הגבוהה והבהירה שמרחיבה לנו את הלב והנפש, חלונות הברזל ופרקט העץ הטבעי שבחדרים.
חשוב לנו שמי שיכנס אלינו הביתה ירגיש בבית וירגיש בנוח להתרווח ולשקוע בספה הרכה.
עם השנים הבנתי שאנחנו צריכים קירות לבנים ובהירים שיתנו שקט ורוגע ויזואלי. הצבע נכנס בפריטים , בטקסטיל ובצמחיה הביתית הירוקה.
החלק המרכזי בתכנון הבית היה הנוף שנשקף מהחלונות והאור הטבעי ששוטף את הבית ברוב שעות היום.
היה חשוב לנו שהנוף יהיה התמונה המרכזית ולכן כל החזית של החלל הציבורי וחדרי השינה שלנו מופנים אל הנוף המקסים שיש לנו- הרי הגלעד וירדן.
המטבח אצלנו הוא לב הבית. לרוב אנחנו אוכלים על האי ושם מתקיימות השיחות וההחלטות הכי רציניות שלנו ?
את המשרד, בקומה השניה עיצבנו בסגנון קצת שונה מהבית. קצת יותר מודרני ונקי וגם הוא פונה לנוף המקסים שמהווה עבורנו הרבה השראה ליצור ולעבוד בכייף.
הבית הפרטי שלנו הוא אנחנו וילדינו- עבר , הווה ועתיד.
הוא המפלט הרגוע שלנו מהיום-יום והוא מתאים לנו כמו רעפים לגג.
זמן לומר תודה. לכל השותפים שלנו למסע הביתה. חלקם מלווים אותנו שנים במקצועיות רבה:
בהלול עיצובים- וילונות,פרקטים,טפטים,שטיחים – תודה רבה על עבודה מקצועית ושרות.
קבוצת חסון חיפויים, כלים סניטרים, ברזים
סטודיו עברי הדפסה על אריחים ריצוף מקלחות
תאורה וריהוטTurkiz House – טורקיז האוס בני דרור
Reli Pollak נגרות בית
נגרות משרד: אדם ביטון carpentery 54
תומיק – חפצים. רהיטים מיוחדים ריהוט משלים אלטע-שיק אלטע-שיק
Juliana – ג'וליאנה – וילונות הבית
חלונות ודלת בלגי ברזל: סמיר פרח ובניו
ריצוף בית: ג'רוזלם גולד סטון
עמית אדריכלות נוף תכנון גינה
Dor Yarden הקמת גינה
פרגולות: כאמל שחאדה
Segev Prishkolnik מפקח
Studio Smadar – עודד סמדר צלם
